יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

Spaghetti Alla Carbonara

הדבר הכי טוב שקרה מאז שנרשמתי לקורס גרמנית הוא העובדה שכל הנוכחים הם מהגרים, כלומר, לכל אחד יש את המאכלים האותנתים המקוריים שהוא מביא מהארץ שלו.

כמובן שמרבית השיחות שלי עם התלמידים הן על אוכל ומתכונים (בגרמנית כמובן) ובינתיים כבר למדתי להכין פילמני רוסי מאישה חביבה וגם ספגטי קרבונרה מבחורה איטלקייה.

אני חייבת לציין שפעם האחרונה שאכלתי ספגטי קרבונרה הייתה אי שם בשנת 2000 במסעדה "איטלקית" בטבעון.

הספגטי הוגש עם סלמון מעושן ושמנת מתוקה.. כבר אז הבנתי שזה לא זה אבל לא ידעתי למה..

נראה שהשינוי המוגזם במתכון המקורי נבע, כנראה, מטעמי כשרות, אבל מאז עברה הרבה פסטה בסירים והבנתי שקרבונרה זה בכלל עם פנצ'טה (ריבועי בייקון קטנים) וביצים לא מבושלות.

בהתחלה זה מעט מרתיע להכין משהו עם ביצים לא מבושלות אבל כשחושבים על זה יותר לעומק, אנחנו נתקלים בחיי היום יום בלא מעט מאכלים עם ביצים נאות כשהעיקרית בהן היא ביצת עיין שמי שאוכל אותה כמו שצריך יודע שהחלמון צריך להיות ממש נוזלי.

בכל אופן נטשה האיטלקייה סיפרה לי על הקרבונרה והסבירה מה צריך לעשות, הרעיון הוא לטגן מעט את הפנצ'טה עם מעט בצל במחבת, בינתיים להכין את הספגטי ואחרי שמוכן לסנן ולהעביר למחבת עם הפנצ'טה פלוס ביצה מעורבבת עם פלפל שחור מעט חלב ופרמג'ן. הרעיון הוא לא לחמם יתר על המידה את כל העסק בשביל שלא תיווצר חביתה ענקית. מה שאמור להתקבל זה ספגטי עם טעם מעושן ורוטב קרמי שעוטף אותו (ולא נוזל בכל הצלחת).

אני לטעמי שמתי יותר מדי פרמג'ן גם כי אני מאוד אוהבת וגם כי סתם הגזמתי.

יום ראשון, 15 באוגוסט 2010

פיצה בייתית





אין כמו להכין פיצה בבית מבצק שמרים טוב.
בעניין של בצקים אני לא חזקה אז את המתכון לבצק אמא שלי נתנה לי וזה מן מתכון כזה שאפשר להכין ממנו כל דבר בערך עם מה שנשאר אפשר להכין לחמניות או כעכים או מה שרוצים.

אני כמובן שיניתי את המתכון ועשיתי אותו מקמח מלא מאשר קמח לבן כמו שהוא מופיע במקור.

מילה על קמח מלא לפני שממשיכים:

הינה כתבה מאוד מעניינת אך גם לא מפתיעה שחלקה עוסק גם בקמחים בארץ-

בכל אופן אני עשיתי את הפיצה לפני שקראתי את הכתבה ובאמת יצא לי בצק מלא מאוד ועם חלקיקים של הגרעין ואני חשבתי שמשהו מוזר בקמח שקניתי ובטח שוב לא הבנתי מה כתוב בגרמנית...

הסוד לדעתי בפיצה טובה זה קודם כל הבצק ודבר שני הרוטב- לא להגזים בתיבול אלא להפך ככל שמכינים רוטב מעגבניות טריות בלי שום ובלי הרבה בצל או אפילו בלי בכלל ככה יותר טוב, לא צריך שהרוטב ישתלט על הפיצה.

אני אוהבת פיצות דקות ועדיין לא רכשתי לי אבן לתנור אז שיטה שמצאתי היא לשים מעט קמח תירס או סולת מתחת לבצק הפיצה באפייה מה שיוצר פריכות טובה יותר בעיקר אם אופים ישירות על מגש. אפשרות שניה היא לאפות על הרשת של התנור אבל לפני כן מומלץ לאפות דקה או 2 בתבנית כדי שהבצק יתקשה מעט.

פיצה צריכה חום גבוהה מאוד ולזמן קצר ביותר ולכן מומלץ לחמם מראש את התנור לחום המקסימלי ורק אז להכניס את הפיצה.

בעניין התוספות אפשר לומר שנשארתי איפה שהוא ב-90 כמו עם המוסיקה, אני מאוד מאוד אוהבת פיצה עם תוספת אננס! כמובן שטרי משדרג באופן ממשי את הכל אבל אם בכל זאת אין אז אפשר להסתפק בקופסאת שימורים, העיקר שיהיה אננס.
אבל כל אחד יכול לשים באמת מה שבא לו העיקר שאלו תוספות טריות וכייפיות!

וגבינה- אז בגבינה אני לא אוהבת להגזים, שוב הכל צריך להיות במידה, כמובן שמוצרלה היא הגבינה שאני משתמשת בה ואם יש מוצרלה טרייה (כדור) אז מה טוב.

שאר הצהובות למיניהן שישארו בפיצריות העממיות ואני לא רוצה לזרוק סתם שם שלא יאשימו אותי חלילה בהוצאת דיבה.


והעיקר להזמין כמה חברים בקבוק יין טוב ובתאבון.






קובה סלק (קובה אדומה)






לדעתי בישולים מסוג זה וכל מה שהוא בעצם בישול בייתי שמגיע מסבתות שעדיין מכינות את האוכל המסורתי שלהם צריך ללמוד היישר מאותו אדם שמכין אותו. לא יעזור ספרים למיניהם, מתכוני אינטרנט ובטח שאני לא מכירה בכל אותם המסעדות שמכינות אוכל מסורתי, הבעייה לדעתי שברגע שהופכים משהו מסורתי לממוסחר משהו שם בדרך נאבד.

את המתכון הזה למדתי מסבתא תקווה אחרי שביקשתי שתעשה לי סדנאת קובה ייעודית ללמוד את הסוד הזה של המאכל הכל כך טעים.

מה שכייף כל כך בקובה סולת זה שאפשר לזרום עם מה שבא, הבסיס לקובה עצמה הוא אותו דבר ורק הרוטב משתנה בהתאם למה שרוצים- סלק, דלעת, במיה...

אני חושבת שכל משפחה מכינה את המתכון טיפה אחרת, לפעמים חמוץ יותר ולפעמים מתוק יותר, אצלנו בכל אופן זה איפה שהוא באמצע אולי נוטה יותר לכיוון המתוק.

הפעם הכנתי את הקובה לרגל ביקור של חברות יקרות שאני יודעת שאחת מהן מאוד אוהבת קובה סלק ותמיד מייחלת לכך שאכין לה. לכבוד הביקור הספונטני ולאור העובדה שקניתי יומיים לפני כן 4 סלקים הורסים בשוק האיכרים החלטתי שזו הזדמנות טובה.

ותודה לנעמה על התמונות.