יום ראשון, 15 באוגוסט 2010

קובה סלק (קובה אדומה)






לדעתי בישולים מסוג זה וכל מה שהוא בעצם בישול בייתי שמגיע מסבתות שעדיין מכינות את האוכל המסורתי שלהם צריך ללמוד היישר מאותו אדם שמכין אותו. לא יעזור ספרים למיניהם, מתכוני אינטרנט ובטח שאני לא מכירה בכל אותם המסעדות שמכינות אוכל מסורתי, הבעייה לדעתי שברגע שהופכים משהו מסורתי לממוסחר משהו שם בדרך נאבד.

את המתכון הזה למדתי מסבתא תקווה אחרי שביקשתי שתעשה לי סדנאת קובה ייעודית ללמוד את הסוד הזה של המאכל הכל כך טעים.

מה שכייף כל כך בקובה סולת זה שאפשר לזרום עם מה שבא, הבסיס לקובה עצמה הוא אותו דבר ורק הרוטב משתנה בהתאם למה שרוצים- סלק, דלעת, במיה...

אני חושבת שכל משפחה מכינה את המתכון טיפה אחרת, לפעמים חמוץ יותר ולפעמים מתוק יותר, אצלנו בכל אופן זה איפה שהוא באמצע אולי נוטה יותר לכיוון המתוק.

הפעם הכנתי את הקובה לרגל ביקור של חברות יקרות שאני יודעת שאחת מהן מאוד אוהבת קובה סלק ותמיד מייחלת לכך שאכין לה. לכבוד הביקור הספונטני ולאור העובדה שקניתי יומיים לפני כן 4 סלקים הורסים בשוק האיכרים החלטתי שזו הזדמנות טובה.

ותודה לנעמה על התמונות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה