טפיוקה עם פירות העונה

אז הבטחתי פירות יער והבטחתי טפיוקה אחרי שסוף סוף נמצאה חנות של מוצרים אסיאתים, ניתן היה לקיים.

טפיוקה זה בעצם אבקה של שורש ה"יוקה" שזה מן שורש עמילני שמזכיר תפוח אדמה רק שאם לא מטפלים בו כראוי אפשר למות מהרעלה של ציאניד או משהו דומה, בכל אופן השורש צריך לעבור בישול על מנת להיפטר מהרעל, אך לא בזאת עסקינן, פניני טפיוקה זה כבר האבקה המיובשת של השורש, אחרי שנוטרל מהרעל ונדחסו לצורת פנינים.

פעם אחת קניתי את השורש הגולמי בטיול בברצלונה, השוק שם היה מוצף בזה. הגעתי לארץ, בישלתי טוב טוב ואפיתי גם ובסוף כל כך פחדתי לאכול את זה אז זרקתי את זה לפח..הפחד גבר על הסקרנות כניראה.

קינוח של פירות וטפיוקה מאוד שכיח במסעדות סיניות/ יפניות/ תאילנדיות. לדעתי השילוב הכי מוצלח הוא עם רימונים, אננס, מנגו ותות.
היום הלכתי על אופציה אחרת שמכילה את פירות העונה פה- שזה פירות יער, אננס (יבוא כמובן), מלון ובננה.
ההכנה מאוד פשוטה- השרייה של הפנינים במים, לאחר מכן סינון והעברה לסיר עם מיכל חלב קוקוס, אותה כמות של מים, אותה כמות של חלב רגיל (במקרה שלי חלב סויה כמובן) וסוכר לפי הטעם. מביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב ומצננים.

הפנינים מתנפחות ומקבלות מראה שקפקף אז יודעים שזה מוכן.

בהגשה פשוט שמים את הטפיוקה עם איזה פירות שרוצים, לא נתקלתי בפרי שלא התאים.

הקינוח בריא, טעים, מרענן ולא כבד כמו קינוחי שוקולד או עוגות למינהם.

בתאבון!

תבשיל ירקות, עוף וקצת פסטה

אחרי הפסקה קצרה מכתיבה עקב סידורים ועניינים שצריך גם לעשות ולקדם, ואחרי בישולים שונים ומשונים, קצת פלפלים ממולאים באורז ובשר, קצת פסטות מהירות, סלטים ברגע וערמות שניצלים החלטתי ערב אחד ללכת לסופר ולראות לאן זה יוביל, לא הלכתי עם מחשבה מה לבשל אבל איך שנכנסתי היה לי ברור שהמרכיב העיקרי יהיה- כמה גרמני מצידי- כרוב!

אמנם לא בחרתי בכרוב הפשוט, לא הלבן ולא האדום וגם לא כרוב סבוי (מסולסל) אלא בכרוב הסיני- לא להתבלבל עם הבוק-צ'וי שזה סוג אחר של כרוב סיני אלא הכרוב הסיני המאורך שהוא מן הכלאה של חסה ערבית ומנגולד לפי דעתי במראה בכל אופן. אין הרבה מרכיבים סינים או יפנים פה אז היה נראה לי הכי הגיוני לשלב אותו בתבשיל ירקות עם בסיס עגבניות, לצד פסטה פיצית של פנה ירוק וחזה עוף שרק בדיעבד שודך לכורכום ופטרוזיליה טרייה.

נכון- נשמע שילוב מוזר, אבל, תאמינו או לא, הטעמים אכן מתחברים, עוף מאוד אוהב כורכום (וגם אני מאז שגיליתי שלכורכום סגולות אנטיספטיות או משהו- בקיצור הוא מחטא) אז ככה יצא שאת ערב שישי בילינו בארוחת ערב מעניינת, בריאה ומאוד טעימה כי בסופו של דבר הכל באמת התחבר יחד.

בעניין חומרי הגלם ממזרח אסיה- נמצאה חנות סינית שמוכרת כמעט הכל ככה שגם סושי בתכנון אחרי שימצא דג ראוי ואורח ראוי עוד יותר.

ובעניין הכרוב, כמובן שאחרי הבישול לא נשאר זכר לכך שקיים גם כרוב בתבשיל, הרי הוא מתכווץ ונעלם אבל נשאר תמיד ברקע- עם הכרוב עוד לא סיימתי, הוא יופיע עוד בהמשך.

פסטה עם אספרגוס לבן וירוק

אז אתמול הוזמנו לארוחת ערב חג השבועות אצל מישהו מהעבודה של נופר,

כל אחד היה צריך להכין/ להביא משהו איתו.

כמובן שהמשימה הוטלה עליי, ומה יותר קלאסי לשבועות ולעונה מאשר פסטה עם אספרגוס לבן וירוק בשמנת.

איסוף המוצרים היה דיי פשוט, אנחנו בעיצומה של עונת האספרגוס ככל הנראה ומרגע לרגע נתקלים בכל פעם באספרגוס גדול יותר ממה שכבר קניתם. אין לזה סוף. האספרגוס הלבן נחשב יוקרתי יותר מאשר הירוק וגם יותר גדול בדרך כלל.

ברעיון הראשוני רציתי להוסיף גם חתיכות קטנות של חמון/ פרושוטו לטעם יותר עשיר אבל מפאת חג השבועות והעובדה שרגע לפני גיליתי שהמארח הוא מן סוג של שומר מסורת, (לא ברור הסטטוס) אז החלטתי להשמיט את החלק האחרון.

יש לי ליד הבית מן שוק איכרים קטן שעובד כל יום, שם אפשר למצוא את הירקות היותר טובים וגם מבחר גדול יותר של בשר, דגים וכמובן גבינות. יש שם דוכן איטלקי שאפשר למצוא בו פסטה דה-צ'קו וגם את הבריזאולה הכי טובה שאכלתי במקום שהוא לא איטליה.

החלטתי שהכי טוב יהיה להכין את הרוטב בבית ולהביא את הפסטה לא מוכנה ולבשל אותה בבית של המארח בגלל החוק הפשוט שהפסטה לא מחכה לנו אלא אנחנו מחכים לפסטה- וכמובן זה משיג את התוצאה הטובה ביותר והאל- דנטיות של הפסטה נשמרת.

נופר אמרה שמגיעים מאוחר בגלל אילוצים כאלה ואחרים ואני הייתי כבר ארוזה בשמונה בערב, אחרי טיול נעים וארוך במחילות המטרו הברלינאי הגענו ליעד ברבע לעשר..
כמובן שכולם כמעט כבר סיימו לאכול חוץ מעוד כמה מאחרים שהגיעו איתנו וזכו לקצת פסטה.

ליד הפינג'אן קפה הנחתי סיר עם מים חמים ותוך 10 דקות המנה הייתה מוכנה.

אני שמחה לומר שהפסטה רכשה מעריצים מושבעים וזכתה לתגובות חיוביות ביותר.

לא סיפרתי להם אלא רק אחרי שסיימו לאכול שבעצם החלפתי את כל השמנת שאמורה להיות במתכון המקורי בשמנת סויה (כי נופר רגישה ללקטוז) אבל אף אחד לא שם לב לשינוי בטעם.

אנשים סתם מפחדים מסויה בלי סיבה ותאמינו לי זה הרבה יותר בריא מאשר שמנת 30 אחוז או יותר.

אז להלן המתכון והפעם לפי הרעיון המקורי-

2 בצלים קצוצים דק מאוד מטוגנים קלות במעט שמן זית

3-4 אספרגוסים לבנים חתוכים דק לפרוסות ועוד 5 ירוקים חתוכים אותו דבר

מוסיפים את האספרגוסים למחבת עם הבצל המטוגן ומקפיצים כ-2 דקות.

אופציה- להוסיף מעט פרוסות חמון/ פרושוטו חתוך לחתיכות בינוניות,

מוסיפים 500 מ"ל שמנת מתוקה או לחלופין שמנת סויה באותה כמות.

מטבלים באגוז מוסקט טרי מגורד, מלח, פלפל גרוס ומעט עירית קצוצה.

מביאים לרתיחה ומכבים.

עוד אופציה- להוסיף מעט פרמג'נו רג'יאנו להסמכת הרוטב ולהעשרתו.

בנפרד- מכינים את הפסטה- אני השתמשתי בסוג שנקרא "חונקי כמרים" שנראה לי שילך הכי טוב עם הרוטב.

בתאבון וחג שבועות שמח כמובן!

פירות יער וחיות אחרות

מכל השפע שיש פה ניכר ביותר השפע של הפירות,

אמנם לא בכל מקום ניתן למצוא את הכל אבל אם כבר נופלים על חנות טובה אז

הסחורה היא מעולה וגם המחיר שווה לכל נפש. הינה לדוגמא סוגיית פירות היער,

כמה פעמים עוברים בסופרים ומסתכלים על הסלסלות הקטנטנות של פירות היער שכל סלסלה של 200 גרם עולה בערך 25 שקלים וחושבים, " לא אין מצב זה טירוף לקנות את זה" היו לי רגעי חולשה מעטים בארץ
בהם נתפסתי רוכשת את אחת הסלסלות במחיר מופקע ואוכלת את כל התכולה עוד לפני שהיגעתי הבייתה..

יש יוצא מן הכלל כמובן וזה שוק האיכרים שם ניתן להתמקח ולהשיג סחורה יותר טובה ובמחיר יותר זול מבסופר

וכמובן ישנה האופציה שהיא המועדפת עלי- ללכת ישירות לקטיף עצמו בעונה ולקטוף כמה פירות שרוצים.

בכל אופן כאן אפשר למצוא פירות יער באריזות של 250 גרם שעולות באיזור היורו וחצי. סביר לא?

אחרי שמתרגלים לעובדה שהפרי נמצא ואף קיים ובר השגה, אפשר להתפנות למחשבה מה עושים עם זה חוץ מלאכול טרי.

אני עדיין לא שם, כרגע רק אוכלת עוד ועוד פירות טריים למרות שכבר עלתה לי מחשבה להכין קינוח טפיוקה עם פירות יער טריים (רסברי ואוכמניות סגולות) עם אננס טרי וקולי תות שדה. בקרוב.

פלאו בג'יג'

היום החלטתי להכין מאכל עיראקי מבית סבתא תקווה,

זה נקרא בשפה המקורית פלאו בג'יג' שזה בתרגום חופשי עוף עם אורז.

התבשיל דיי פשוט אולם כל מי שנתקל בו מתאהב לא משנה עדה, דת, מין...

התהליך הוא כזה- עדיף סיר רחב עם תחתית עבה, מטגנים 1-2 בצלים גדולים,

מוסיפים חלקי עוף (אני אוהבת לשים רק כרעיים למרות שיש כאלה ששמים גם חזה)

סוגרים את העוף בטיגון קצר ומתבלים בהרבה כורכום וקצת פפריקה אדומה, מלח ופלפל.

לאחר מכן מוסיפים מים עד לכיסוי ומעט רסק עגבניות, מבשלים מכוסה כ-40 דקות.

אחרי בישול העוף מוצאים אותו ומוסיפים אורז לנוזלים שנשארו בסיר.

מבשלים את האורז, בנתיים אפשר לפרק את העוף או להשאיר שלם.

מאחדים את האורז עם העוף ובגדול זה מוכן.

הערה- בשביל להעשיר עוד יותר את התבשיל אפשר לטגן בנפרד עוד בצל ולהוסיף מלמעלה, אני אישית

מוותרת על החלק הזה כי לדעתי זה עשיר מספיק גם בלי...

בתאבון.

ריבת רוברב

ריבת רוברב

את הרוברב פגשתי פעם ראשונה כמובן בספר של הקורדון בלו, פעם שנייה פחות מוצלחת בטיב טעם (מה לעשות כניראה היבול היה צנוע) ופעם שלישית עכשיו. כמובן שישר ידעתי שמה שאני הולכת להכין זה ריבת רוברב.
הרוברב או Rhubarb הוא מן ירק שניראה בגדול כמו סלרי אמריקאי אלא רק שבסיס הגבעולים שלו ורוד פוקסיה.

ככל שהרוברב ורוד יותר הוא משובח יותר. יש לו מן טעם חמצמץ וידוע שהוא משתלב טוב בעוגות פאי, קינוחים או ריבות.

בכל אופן התחלתי לקצוץ אותו דק ולקלף את השכבה החיצונית הסיבית.

התהליך מאוד פשוט ודומה לכל ריבה אחרת שמכינים ביחס של הסוכר למרות שאני תמיד שמה פחות סוכר מהיחס הרגיל של אחד לאחד (על קילו פרי קילו סוכר).

סבתא שלי תמיד רצתה להכין ריבה כזו אבל אף פעם לא הצליחה למצוא את הירק בארץ. אז כמחווה לסבתא תקווה הכנתי את הריבה הזו ואני מתכננת להביא לה אותה בביקור הבא שלי.
הריבה יצאה ורדרדה ועם טעם חמצמץ שהזכיר ריבת תפוזים אבל עם טויסט אחר.

אני ממליצה לכל מי שאוהב ריבות (כי אני ממש לא מאסכולת הריבות אבל אוהבת להכין).

שבת שלום.

בהמשך לעגבניה- או אולי Tamarillo

טוב, היה לא פשוט לצרף את העגבניה/פרי שמסתבר שקוראים לו תמרילו בארוחת ערב שכללה פסטה פרסקה עם סוגי פטריות.

בסוף אחרי צלייה קצרה של העגבניה החלטתי שהכי טוב להשתמש בה בצורתה המקורית כפרי לקינוח.

מעט מאכזב אבל עדיף מאשר להרוס אותה, מה גם שהצלייה הקצרה הוסיפה לטעם וחידדה את המתיקות/ חמצמצות של הפרי.

ומה בתכנון למחר- ריבת רוברב. ירק מעניין לא פחות.

לילה טוב

עגבניה מוזרה

ממה שאני זוכרת המספר של הקורדון בלו מדובר בעגבניה אקזוטית אבל עם טעם של פרי מתוק.

לא ניתקלתי בה מעולם חוץ מתמונות מעניין איך היא תשתלב בארוחת הערב היום...

שלום לכולם,
זה השבוע הראשון בברלין ונראה שיש כאן גן עדן של ירקות, פירות, גבינות ובשר כמו שלא ניתקלתי בו מעולם.
כל כמה ימים אני אארח חומר גלם שונה במטבח שלי ואכין ממנו משהו מיוחד.
אני מקווה שיהיה מעניין גם לי וגם לכם.